מילון מונחי בינה מלאכותית לעורכי דין ולמחלקות משפטיות: מה פירוש כל מונח, מה ההשלכה המשפטית שלו לפי גילוי הדעת של לשכת עורכי הדין, ואיפה להרחיב.
בינה מלאכותית משפטית (Legal AI) היא השימוש בכלי AI, ובעיקר במודלי שפה גדולים, במחקר משפטי, בניסוח, בסקירת מסמכים ובניהול תיקים. המילון הזה מגדיר בשפה פשוטה את המונחים שעורך דין, יועץ משפטי או מנהל שמטמיע כלי AI פוגש בפועל, ולצד כל מונח מציין את ההשלכה המשפטית שלו ואת המאמר באתר שמרחיב עליו.
השאלה שמאחורי כל מונח היא אחת: מה הוא משנה באחריות של מי שמשתמש בכלי. בישראל נקודת המוצא לעורכי דין היא גילוי הדעת של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, את/60/24, בעדכון מספטמבר 2026. לפי פסקה 4 שלו, אי עמידה בהוראותיו עשויה להוות חזקה לכאורה, הניתנת לסתירה, להפרת החובות האתיות. לכן רוב ההגדרות כאן נשענות על הנוסח שלו, ומספר הפסקה מצוין ליד כל אחת.
הנוסח המלא מסוכם בעמוד כללי האתיקה בבינה מלאכותית.
המילון מתעדכן עם כל מאמר בסדרת מושגי Legal AI באתר, ומונח שיש לו מאמר מלא מקבל כאן קישור אליו.
בינה מלאכותית גנרטיבית היא מערכת שיוצרת תוכן חדש, כמו טקסט, תמונה, שמע, וידאו או קוד, בתגובה להנחיה, על יסוד דפוסים שלמדה מכמויות גדולות של נתונים. כך היא מוגדרת בפסקה 7 לגילוי הדעת, והיא עיקר עיסוקו (פסקה 5). המשמעות המעשית: הכלי מייצר טקסט שנשמע נכון, ואינו מאחזר אמת. כל שימוש בו בעבודה משפטית מתחיל מההנחה שהתוצר טעון בדיקה.
מודל שפה גדול (Large Language Model) הוא מודל שאומן על היקף נרחב של טקסט, והוא התשתית של רוב כלי ה-AI המבוססים על שפה (פסקה 8). מודל שפה אינו מאגר פסיקה ואינו כלי מחקר משפטי מוסמך. לפי פסקה 27, מערכות כאלה אינן מתוכננות בהכרח לדיוק עובדתי או משפטי, ולעיתים מפיקות תשובה משכנעת שהיא שגויה, חלקית, לא מעודכנת או מומצאת.
הנחיה (Prompt) היא מה שהמשתמש כותב או מעלה לכלי: שאלה, הוראה או מסמך. תוצר AI (AI Output) הוא כל פלט שמתקבל בעקבותיה, וההגדרה בפסקה 12 רחבה במכוון: מסמך משפטי, טיוטה, סקירת פסיקה, תמונה, שמע, וידאו או קוד. לפי פסקה 29 חלה על כל תוצר כזה חובת אימות לפני שמסתמכים עליו, משלבים אותו בעבודה, מעבירים אותו ללקוח או מציגים אותו לבית משפט, ולפי פסקה 31 האחריות לתוכנו מוטלת על עורך הדין בלבד.
הזיה היא מידע שהמודל ממציא ומציג כעובדה, ובעבודה משפטית בעיקר אסמכתה שאינה קיימת (פסקה 28). בבג״ץ 38379-12-24 (23.2.2025) קבע בית המשפט העליון שעורך דין המגיש כתב טענות בדוי מועל בחובותיו כלפי לקוחו, כלפי בית המשפט, כלפי הצד שכנגד וכלפי המקצוע. באותו מקרה נמנע בית המשפט מסנקציה, כאזהרה לעתיד, ומנה את הסנקציות האפשריות: סילוק התביעה על הסף, הוצאות אישיות על עורך הדין ולא על הלקוח, והליך משמעתי.
בעע״מ 63194-08-25 (22.3.2026) קבע בית המשפט העליון שלא עצם השימוש ב-AI פסול אלא השימוש בו בלי בקרה שמאמתת את התוצרים, ועירייה חויבה בהוצאות של 30,000 ש״ח. הרחבה: מי מאמת כשהמודל מציע פסיקה, והרשומות המלאות במאגר הפסיקה.
RAG (Retrieval-Augmented Generation) הוא מבנה שבו הכלי שולף קודם קטעים ממאגר מוגדר, למשל פסיקה, חקיקה או מסמכי המשרד, ורק אחר כך מנסח תשובה על בסיסם ומפנה אליהם. גילוי הדעת אינו משתמש במונח, אבל מתאר מערכות כאלה בפסקה 30: הן עשויות להפחית את הסיכון לשגיאות, אך אינן פוטרות מחובת האימות העצמאית. איך בודקים כלי כזה לפני שמתחייבים אליו: מבחן לבחירת כלי Legal AI.
פלטפורמה פתוחה (Open Platform) היא כלי שאין לגביו ודאות מספקת שהמידע יישמר בסביבה מבוקרת, לא ישמש לאימון ולא יהיה נגיש מעבר לנדרש. פלטפורמה סגורה (Closed Platform) היא כלי שיש לגביו התחייבויות ברורות של הספק ואמצעים לאבטחה, לסודיות ולפרטיות (פסקאות 10 ו-11). ברירת המחדל היא סיווג כפתוחה, והסיווג נקבע לפי תנאי ההתקשרות ותצורת השימוש בפועל, ולא לפי הכינוי השיווקי (פסקאות 40.1 ו-40.2).
שימו לב שזו אינה שאלה של קוד פתוח או של מודל עם משקלות פתוחים (Open Weights), אלא של מה שקורה למידע. הרחבה: סודיות וחיסיון כשמזינים מידע לקוח למודל שפה.
מידע מוגבל (Restricted Information) הוא מידע לא פומבי שחלה עליו חובה משפטית, מקצועית או אתית להגבילו מפני חשיפה: מידע אישי של לקוח, מידע חסוי או מוגן בחיסיון עורך דין לקוח, ומידע לא פומבי על צדדים שלישיים (פסקה 13). סביב המונח הזה בנויות רוב החובות. לפי פסקה 38.2 אין להזין אותו לכלי לפני שנבחנו סוג המערכת ורמת ההגנה.
לפי פסקאות 39.4 ו-43.1, הזנתו לפלטפורמה פתוחה אסורה כברירת מחדל, ובמקרה חריג שבו היא נשקלת נדרשת הסכמה מדעת של הלקוח מראש, שאינה מכשירה שימוש במידע של צדדים שלישיים.
התממה (Anonymization) היא עיבוד מידע שנועד להפחית את האפשרות לזהות אדם, וגילוי הדעת מדגיש שהיא אינה בהכרח מוחלטת (פסקה 14). לפי פסקה 38.2, הסרת שם או מספר מזהה אינה מספיקה אם אפשר להסיק מהנותר את זהות הלקוח, את עניינו או את עצם קיום הייצוג. גם בחוק הגנת הפרטיות הרף הוא זיהוי במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין (סעיף 3), ולכן פלט שאפשר לקשור לאדם במאמץ סביר עשוי להיות מידע אישי.
הרחבה: המדריך לחוק הגנת הפרטיות ולתיקון 13.
הזנת מידע אישי לכלי AI היא "עיבוד": סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר עיבוד ככל פעולה על מידע אישי, לרבות קבלה, אחסון, גילוי, העברה ומתן גישה. ספק שמעבד מידע בעבור הארגון הוא "מחזיק", ושניהם אחראים לאבטחה (סעיפים 3 ו-17). תקנה 15 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) דורשת הסכם עם גורם חיצוני שמפרט את המידע המותר, המערכות הנגישות, סוג העיבוד, משכו, ההשמדה והדיווח על אירוע אבטחה.
גילוי הדעת מוסיף לעורכי דין, בפסקה 47.1, את הדרישה לוודא שהספק מחויב לא לשתף את המידע ולא לאמן עליו בלי הסכמה. הרחבה: ההסכם עם ספק בינה מלאכותית.
אימון (Training) הוא התהליך שבו מודל לומד מנתונים, וכוונון עדין (Fine-tuning) הוא אימון נוסף של מודל קיים על נתונים ממוקדים, למשל מסמכי משרד. הסיכון הוא שמידע שנכנס לאימון אינו נשאר בתיק שממנו בא. לפי פסקה 41.3, משרד שמאמן מודל פרטי חייב לוודא שאינו מתאמן על תיקים שחלה עליהם חומה סינית. לפי פסקה 41.4, מול ספק חיצוני נדרשות התחייבויות ברורות שהמידע, פירות האימון, התוצרים והמטא דאטה לא יועמדו ללקוחות אחרים של הספק.
חומה סינית (Ethical Wall) היא הפרדה בתוך המשרד בין צוותים או עורכי דין שאסור להם לחלוק מידע, בדרך כלל בגלל ניגוד עניינים. כלי AI שמחובר למאגר המסמכים עלול לעקוף אותה בשקט, למשל כשחיפוש של צוות אחד מחזיר קטע מתיק של צוות אחר. לכן פסקה 41.1 דורשת להבטיח שהמערכת אינה חושפת מידע למי שמופרד בחומה סינית, ופסקה 41.2 מעדיפה בקרות גישה, הפרדת הרשאות וניטור על פני נהלים בלבד.
סוכן AI (AI Agent) הוא מערכת שפועלת במידה של אוטונומיה: מתכננת רצפי עבודה, בוחרת כלים ומתקשרת עם מערכות חיצוניות בלי התערבות אנושית (פסקה 9). לפי פסקה 52, אין לאפשר לסוכן לקבל במקום עורך הדין החלטות מהותיות בייצוג, למסור ייעוץ משפטי עצמאי, לייצג מול לקוח, בית משפט או צד שלישי, להגיש כתבי בי דין או למסור מסמכים מחייבים בלי פיקוח ואישור אנושיים.
מותרות פעולות טכניות, תחומות, מתועדות וברות ביטול, מכוח החלטה אנושית קודמת ובפיקוח. על בניית סוכנים בפרקטיקה: המדריך לבניית סוכני AI. מי מחויב כשסוכן פועל כלפי צד שלישי, ומתי הודעה שלו יוצרת חוזה: סוכני AI ודיני השליחות.
חיבור (Connector) הוא הרשאה שניתנת לכלי AI לגשת למערכת אחרת, כמו דואר, יומן, מערכת ניהול מסמכים או חשבון בנק, ולפעול בה. MCP (Model Context Protocol) הוא פרוטוקול פתוח נפוץ לחיבורים כאלה. ההשלכה אינה תלויה בפרוטוקול אלא בהיקף ההרשאה. לפי פסקה 53, בחיבור למערכות המשרד נדרשים בקרת גישה, הרשאות, תיחום פעולות, לוגים וכפתור עצירה מיידי.
לפי פסקה 40.4 מומלץ שלא לחבר מערכת חדשה, שהאוטונומיה שלה טרם נבחנה, לתשתיות המשרד, לדוא״ל או למערכות ניהול המסמכים לפני בחינה וניסוי ממושך. הרחבה: MCP והרשאות כלים.
פיקוח אנושי הוא מעורבות של אדם מוסמך בנקודות שבהן תוצר הכלי הופך למעשה משפטי. פסקה 16.5 דורשת פיקוח אנושי מקצועי אפקטיבי ומעורבות אנושית בכל שלב רלוונטי, ופסקה 26 קובעת שכל פעולה בעלת משמעות משפטית או דיונית כפופה לבקרה ואישור אנושיים. פיקוח אינו חייב להיות אישור של כל פעולה: לפי פסקה 54 הוא יכול להיעשות גם באמצעות מדיניות מראש, הרשאות, התראות ותיעוד, ובלבד שנשמרת שליטה מקצועית.
הרחבה: פיקוח אנושי אפקטיבי על מערכות AI ובקרה אנושית בעבודה משפטית.
הסברתיות (Explainability) היא היכולת להבין למה הכלי הגיע לתוצר מסוים ועל מה הוא נשען. הטיה (Bias) היא נטייה שיטתית של תוצרים לטובת קבוצה או נגדה, שמקורה לרוב בנתונים שעליהם אומן המודל. גילוי הדעת מעגן את שתיהן בעקרונות היסוד: לפי פסקה 16.3 אין להסתמך על תוצר בלי להבין את מגבלותיו, לבדוק את מקורותיו ולאמת אותו, ולפי פסקה 16.4 יש לבחון באופן ביקורתי תוצרים מוטים או מפלים לפני הסתמכות.
הרחבה: כשל הקופסה השחורה וגיוס וסינון מועמדים בעזרת AI.
אוריינות AI היא הידע הבסיסי שמאפשר להשתמש בכלי באחריות: להבין מהו תוצר AI, לבחון את מהימנותו, לדעת איזה מידע מותר להזין ולהבין את תנאי השימוש ואת מגבלות הסודיות (פסקה 24). לפי פסקאות 19 ו-22 היא אינה מחייבת מומחיות טכנית או הבנה של ארכיטקטורת המודל. היא גם אינה חובה חד פעמית (פסקה 23), ולפי פסקה 46.2 על המשרד להבטיח הכשרה מתאימה גם למתמחים, לעובדים משפטיים ולעובדי מנהלה.
אי דטרמיניזם (Non-determinism) הוא התכונה של מודלי שפה להפיק תשובות שונות לאותה שאלה, בין השאר משום שהמודל בוחר מילים לפי הסתברות ומשום שהספק מעדכן גרסאות. פסקה 33 לגילוי הדעת מזכירה זאת כסיבה לכך שתיאור מערכת כמתקדמת או נפוצה אינו מעיד על אמינות: מערכות משתנות ועלולות להפיק תוצאות שונות לאותה שאלה. ההמלצה המעשית היא תיעוד: תוצר שנשענים עליו בייעוץ נשמר כפי שהתקבל, יחד עם ההנחיה ושם הכלי שהפיק אותו.
מודל יסוד הוא מודל גדול שאומן על נתונים רבים ומגוונים ומשמש בסיס לכלים רבים, ובהם כלים משפטיים שנבנים מעליו. באנגלית הוא מכונה גם General-Purpose AI Model, או GPAI. השאלה המשפטית למשרד היא מי אחראי למה: ספק המודל, החברה שבנתה מעליו את הכלי, או הארגון שמפעיל אותו. הצד האירופי נסקר בכללי ההתנהגות למודלי יסוד, וחלוקת החובות בין מי שמפתח לבין מי שמטמיע בחובות לפי תפקיד ב-EU AI Act.
צ׳אטבוט (Chatbot) הוא ממשק שיחה שבו הכלי עונה ישירות לפונה, למשל באתר של משרד או של חברה. לפי פסקה 20 לגילוי הדעת, מערכת AI היא מערכת עזר ואינה ישות משפטית. באותו כיוון הלך טריבונל בקולומביה הבריטית בעניין Moffatt v. Air Canada, 2024 BCCRT 149: הטענה שהצ׳אטבוט הוא ישות נפרדת האחראית למעשיה נדחתה, והחברה נמצאה אחראית לכל המידע באתרה, בין שמקורו בעמוד סטטי ובין שמקורו בצ׳אטבוט.
כשהנמען אינו עורך דין, פסקה 16.5 דורשת פיקוח ביתר שאת.
Deepfake הוא תוכן שנוצר או שונה בכלי AI כך שהוא מציג אדם אומר או עושה דבר שלא אמר ולא עשה, בתמונה, בקול או בווידאו. גילוי הדעת מסמן אותו בפסקה 58 כמגמה שעשויה לחייב בחינה נוספת: אתגרים באימות זהות ומסמכים ובזיהוי מניפולציות, בהליכים משפטיים ובעבודת ייעוץ. המשמעות המיידית למשרד היא נוהל אימות: הוראה כספית או הסכמה שמגיעה בהקלטה או בשיחת וידאו מאומתת בערוץ נוסף לפני שפועלים לפיה.
על סימון תוכן שנוצר ב-AI: מדיניות סימון ושקיפות.
המילון אינו נוהל, אבל הוא נקודת התחלה לנוהל. משרד או מחלקה משפטית יכולים לשאול על כל כלי שלוש שאלות: האם הוא פלטפורמה פתוחה או סגורה לפי תנאי השימוש בפועל, איזה מידע מוגבל עלול להגיע אליו ובאילו חיבורים, ומי מאמת את התוצר לפני שהוא יוצא מהמשרד. פסקה 46.1 לגילוי הדעת מונה את מה שנוהל משרדי צריך לכלול, מהמערכות והחשבונות המותרים ועד התנאים לכלים אוטונומיים.
ד״ר עו״ד אברהם ללום מלווה משרדים ומחלקות משפטיות בבניית נוהל כזה ובבחירת הכלים: ייעוץ וחוות דעת שנייה בנושא AI.
אין באמור ייעוץ משפטי או תחליף לו. המילון נשען על גילוי הדעת את/60/24 בעדכון ספטמבר 2026 ועל נוסח חוק הגנת הפרטיות כפי שנקרא לצורך האתר, ולפני הסתמכות יש לבדוק את הנוסח העדכני.
לא בהכרח. לפי פסקה 38.2 לגילוי הדעת של לשכת עורכי הדין, את/60/24, התממה שמסירה רק שם או מספר מזהה אינה מספיקה אם אפשר להסיק מהנותר את זהות הלקוח, את עניינו או את עצם קיום הייצוג. גם חוק הגנת הפרטיות מודד זיהוי במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין (סעיף 3). לכן בודקים מה נשאר במסמך אחרי ההסרה, ולא רק מה הוסר.
כמעט כל פלט. פסקה 12 לגילוי הדעת של לשכת עורכי הדין מגדירה תוצר AI ככל פלט שמתקבל מפלטפורמה בעקבות שאילתה, הוראה, העלאת מסמך או קלט אחר, לרבות מסמך משפטי, טיוטה, סקירת פסיקה, תמונה, שמע, וידאו או קוד. לפי פסקה 29 יש לאמת אותו לפני שמסתמכים עליו, משלבים אותו בעבודה, מעבירים אותו ללקוח או מציגים אותו לבית משפט או לצד שלישי.
לא. פסקה 30 לגילוי הדעת של לשכת עורכי הדין קובעת שמערכות המאחזרות ממאגרים מוגדרים ומפנות למקורות קונקרטיים עשויות להפחית את הסיכון לשגיאות, אך אינן פוטרות מחובת האימות העצמאית. לפי פסקה 32.2, כשמערכת מפנה לפסק דין יש לאתר אותו במקור מוסמך, לקרוא אותו ולוודא שהוא קיים ושההקשר מדויק. ההפניה מקצרת את הבדיקה, אבל אינה מחליפה אותה.
באמצעים טכנולוגיים ולא רק בנוהל. לפי פסקאות 41.1 ו-41.2 לגילוי הדעת של לשכת עורכי הדין, יש להבטיח שהמערכת אינה חושפת מידע לעובדים, לצוותים או לעורכי דין שמופרדים בחומה סינית, ולוודא בקרות גישה, הפרדת הרשאות, ניטור ומניעת שימוש משני במידע בין עניינים ולקוחות. משרד שמאמן מודל פרטי צריך גם לוודא שאינו מתאמן על תיקים שחלה בהם חומה סינית (פסקה 41.3).
נושא: בינה מלאכותית וממשל סיכונים
השירות בתחום: ייעוץ וחוות דעת שנייה בנושא AI
ייעוץ וחוות דעת נדל״ן · ייעוץ וחוות דעת AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · לתיאום פגישת ייעוץ
כל שינוי בקוד נבדק בשער פיתוח מאובטח לפי עקרונות OWASP Top 10, ISO/IEC 27001:2022 (A.8.28) ו-NIST SSDF. בדיקה אחרונה: 2.11.2026. פירוט הבקרות