מה מותר להזין למודל שפה כשהמידע שייך ללקוח? לפי גילוי הדעת של ועדת האתיקה הארצית מספטמבר 2026: למה מחיקת שם הלקוח אינה מספיקה, מערכת פתוחה מול סגורה, מתי נדרשת הסכמת לקוח, ונוהל מעשי לפירמה.
עודכן
בספטמבר 2026 פרסמה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין גילוי דעת עדכני (את/60/24) בעניין שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין, כשנתיים אחרי גילוי דעת מקדים וראשוני בנושא. הוועדה מונה בו כסיכונים האתיים העיקריים, בין היתר, את הפרת חובות הנאמנות והמסירות, את הסודיות והחיסיון, את שמירת המידע, את בדיקת אמינותם ודיוקם של התוצרים ואת הצורך בבקרה אנושית נאותה.
המאמר עוסק בנקודה אחת מתוכם, זו שבה עורכי דין נתקלים ראשונה: מה מותר להזין למודל שפה כשהמידע שייך ללקוח. ד״ר עו״ד אברהם ללום מלווה משרדים וארגונים בהטמעת כלי AI, והשאלה הזו עולה בכל הטמעה. המאמר מידע כללי ואינו מחליף קריאה של גילוי הדעת עצמו.
גילוי הדעת העדכני קובע כי עורך דין נדרש להגן על מידע של לקוח, על מידע סודי ועל מידע אישי בכל שימוש במערכות בינה מלאכותית, ולהימנע משימוש שעלול להביא לחשיפה בלתי מורשית של מידע, לפגיעה בפרטיות או להפרת חובת הסודיות והחיסיון. שימוש כזה מותנה בבחינה זהירה מראש של מאפייני המערכת, אופן עיבוד המידע, רמת ההגנה שהספק מציע, תנאי השימוש והאמצעים שבידי עורך הדין עצמו.
הוועדה מזכירה גם כי חובת הסודיות מעוגנת בדין ובכללי האתיקה, וכי הזנת מידע לספק חיצוני של מערכת בינה מלאכותית עלולה, לפי הנסיבות, להתפרש כוויתור על הסודיות או החיסיון, או לכל הפחות ליצור סיכון ממשי לכך.
שימו לב למה שזה אומר ולמה שלא. זו אינה רשימת אישורים וחסימות של כלים. זו חובת בחינה, והאחריות נשארת על עורך הדין.
הרעיון הנפוץ ביותר הוא "אני מוחק את השם ומזין". גילוי הדעת המקדים מ-2024 כבר הזהיר מפניו: גם אחרי הסרת שם ומספר זהות, פרטים שוליים שנשארו בטקסט עשויים להצטלב ולחשוף את זהות הלקוח, ודוגמה שהוא נותן היא רשומה רפואית שבה נמחק השם אך נשארו שם בית החולים ופרטי המצב הרפואי. הוועדה המליצה אז, ככלל, לא להזין למערכות פתוחות חומרים סודיים, מסמכים לא פומביים, כתבי בי דין לא פומביים וכל מידע שנחשב מידע אישי לפי חוק הגנת הפרטיות, גם אם השם והמספר נמחקו, ולהשתמש בהן רק לשאילתות כלליות ותיאורטיות.
המסר הזה נשמר בגילוי הדעת העדכני: כשאפשר לזהות, במישרין או בעקיפין, את הלקוח, את ענייניו או את עצם קיומו של הייצוג, אין להזין את המידע למערכת פתוחה.
גילוי הדעת המקדים הבחין בין כלים גנריים הפתוחים לשימוש הציבור לבין מערכות סגורות פנים משרדיות. לגבי המערכות הסגורות נקבע שהשימוש בהן אינו מחייב באופן קטגורי הסכמת לקוח, באותו אופן ששימוש במערכות המחשוב או בשירותי הענן של המשרד אינו מחייב הסכמה מפורשת, והכול בכפוף לשמירה ראויה על אבטחת המידע. אבל הוועדה הדגישה גם שהחששות קיימים בשימוש במערכות סגורות, ושאם יש בסיס להניח שלקוח יתנגד, כדאי לבדוק זאת איתו מראש.
כלומר "סגורה" אינה פטור מחשיבה.
בגילוי הדעת המקדים נקבע שיש לקבל הסכמה מפורשת בכתב של הלקוח לפני הזנת מידע אישי שלו למערכת פתוחה, שההסכמה תפרט את סוגי המסמכים ואמצעי הביטחון שהלקוח דורש, שאין להחתים לקוח על הסכמה כוללת וגורפת, ושהלקוח רשאי לבטל אותה. הומלץ לשלב אותה כבר במסמכי ההתקשרות. מי שמסתמך על ההסכמה כדי להצדיק שימוש רחב צריך לקרוא גם את הנוסח העדכני, כי הוא מחדד את חובת הבחינה לפני כל שימוש.
מכאן ואילך זו המלצה מעשית שלי, לא ציטוט מגילוי הדעת.
מסווגים מידע לשלוש קבוצות: מידע פומבי, שאילתות כלליות ותיאורטיות שאינן קשורות לתיק, ומידע שמזהה לקוח או עניין. הקבוצה השלישית לא נכנסת למערכת פתוחה בשום תנאי, והשנייה היא רק לכלים שעברו בחינה.
מנהלים רשימת כלים מאושרים, ולכל כלי מתעדים את התשובות לשאלות שגילוי הדעת מצביע עליהן: איפה המידע נשמר, האם הוא משמש לאימון או לשיפור המודל, מי ברשות הספק או ספקי המשנה יכול לגשת אליו, כמה זמן הוא נשמר ואיך מוחקים אותו. כלי שאין עליו תשובה כתובה מהספק אינו נכנס לרשימה.
משלבים סעיף במכתב ההתקשרות עם הלקוח שמתאר שימוש בכלי AI, ובמקרה שנדרש מקבלים הסכמה ספציפית ולא גורפת.
מאמנים את הצוות. רוב הדליפות אינן החלטה של שותף אלא קיצור דרך של מתמחה בשעת לחץ, ולכן ההנחיה צריכה להיות פשוטה מספיק כדי לזכור אותה בלי לפתוח מסמך.
רושמים שימוש: איזה כלי, באיזה תיק ולאיזו משימה. כשצריך להסביר ללקוח או לוועדה מה נעשה, יומן כזה הוא ההבדל בין תשובה לניחוש.
על ההבחנה בין כלי שמאמן על המידע לכלי שמתחייב שלא, ועל החשש מוויתור על החיסיון, ראו חיסיון עורך דין ולקוח בעידן ה-AI.
גילוי הדעת העדכני ארוך ומקיף, ומאמר זה אינו ממצה אותו. הוא עוסק גם באחריות מקצועית, באמינות התוצרים ובבקרה אנושית. עורך דין שמטמיע כלי AI צריך לקרוא אותו במלואו ולהתעדכן, כפי שהוועדה עצמה ממליצה, כי התחום ממשיך להשתנות.
על גבולות המקצוע, הסתמכות על אסמכתאות שהמודל הציע וחובת הפיקוח: אחריות ואתיקה בשימוש עורכי דין בבינה מלאכותית.
גילוי דעת את/60/24 של ועדת האתיקה הארצית, שפורסם בספטמבר 2026 כשנתיים אחרי גילוי דעת מקדים, קובע שעורך דין נדרש להגן על מידע של לקוח, על מידע סודי ועל מידע אישי בכל שימוש במערכות בינה מלאכותית. השימוש מותנה בבחינה זהירה מראש של מאפייני המערכת, אופן עיבוד המידע, רמת ההגנה שהספק מציע ותנאי השימוש.
בין היתר: הפרת חובות הנאמנות והמסירות, פגיעה בסודיות ובחיסיון, שמירת המידע, אמינות התוצרים ודיוקם, והצורך בבקרה אנושית נאותה.
כן. הוועדה מזכירה שחובת הסודיות מעוגנת בדין ובכללי האתיקה, ושהזנת מידע לספק חיצוני של מערכת בינה מלאכותית עלולה, לפי הנסיבות, להתפרש כוויתור על הסודיות או החיסיון, או לכל הפחות ליצור סיכון ממשי לכך.
לא. כבר גילוי הדעת המקדים מ-2024 הזהיר שגם אחרי הסרת שם ומספר זהות, פרטים שנשארו בטקסט עשויים להצטלב ולחשוף את הלקוח, למשל רשומה רפואית שבה נשארו שם בית החולים ופרטי המצב. כשאפשר לזהות, במישרין או בעקיפין, את הלקוח, את ענייניו או את עצם קיום הייצוג, אין להזין את המידע למערכת פתוחה.
לפי ההמלצה שבגילוי הדעת המקדים, ככלל רק שאילתות כלליות ותיאורטיות. לא חומרים סודיים, לא מסמכים או כתבי בי דין שאינם פומביים, ולא מידע אישי לפי חוק הגנת הפרטיות, גם אם השם והמספר נמחקו.
לפי גילוי הדעת המקדים, לא באופן קטגורי, כפי ששימוש במערכות המחשוב או בשירותי הענן של המשרד אינו מחייב הסכמה מפורשת, בכפוף לשמירה ראויה על אבטחת המידע. הוועדה הדגישה שהחששות קיימים גם במערכת סגורה, ושאם יש בסיס להניח שהלקוח יתנגד, כדאי לבדוק זאת איתו מראש.
לפי גילוי הדעת המקדים: מפורשת ובכתב, לפני ההזנה, עם פירוט סוגי המסמכים ואמצעי הביטחון שהלקוח דורש. אין להחתים על הסכמה כוללת וגורפת, הלקוח רשאי לבטל אותה, והומלץ לשלב אותה כבר במסמכי ההתקשרות.
לפי גילוי הדעת עצמו, אי עמידה בהוראותיו עשויה להוות חזקה לכאורה, הניתנת לסתירה, שעורך הדין לא עמד בחובותיו האתיות. עמידה בהן היא אינדיקציה משמעותית לפעולה סבירה, אבל אינה פוטרת משיקול דעת בכל מקרה.
איפה המידע נשמר, האם הוא משמש לאימון או לשיפור המודל, מי אצל הספק או ספקי המשנה יכול לגשת אליו, כמה זמן הוא נשמר ואיך מוחקים אותו. זו המלצה מעשית שלנו: כלי שאין עליו תשובה כתובה מהספק אינו נכנס לרשימת הכלים המאושרים.
בהמלצה המעשית שלנו, לשלוש קבוצות: מידע פומבי; שאילתות כלליות ותיאורטיות שאינן קשורות לתיק; ומידע שמזהה לקוח או עניין. הקבוצה השלישית אינה נכנסת למערכת פתוחה בשום תנאי, והשנייה נכנסת רק לכלים שעברו בחינה.
כדי שכשתצטרכו להסביר ללקוח או לוועדה מה נעשה, תהיה לכם תשובה ולא ניחוש: איזה כלי, באיזה תיק ולאיזו משימה. לצד היומן, הנחיה לצוות פשוטה מספיק לזכור אותה בלי לפתוח מסמך, כי רוב הדליפות הן קיצור דרך בשעת לחץ ולא החלטה של שותף.
נושא: בינה מלאכותית וממשל סיכונים
השירות בתחום: ייעוץ וחוות דעת שנייה בנושא AI
ייעוץ וחוות דעת נדל״ן · ייעוץ וחוות דעת AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · לתיאום פגישת ייעוץ
כל שינוי בקוד נבדק בשער פיתוח מאובטח לפי עקרונות OWASP Top 10, ISO/IEC 27001:2022 (A.8.28) ו-NIST SSDF. בדיקה אחרונה: 2.11.2026. פירוט הבקרות