גילוי הדעת העדכני של ועדת האתיקה הארצית על שימוש ב-AI בעבודת עורכי הדין, סעיף אחר סעיף, עם הפניה לנוסח הרשמי ולפסיקה שהוא מצטט.
ועדת האתיקה הארצית, לשכת עורכי הדין בישראל, עדכון ספטמבר 2026
גילוי הדעת השני של ועדת האתיקה הארצית בנושא. הוא קובע קווים מנחים לשימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית: אחריות אישית של עורך הדין לכל תוצר, אימות כל אסמכתא, והגנה על סודיות וחיסיון, כולל הבחנה בין פלטפורמות פתוחות לסגורות. אי עמידה בו עשויה להוות חזקה לכאורה, הניתנת לסתירה, להפרת חובות אתיות.
סעיף 1. זהו גילוי הדעת השני של הוועדה בנושא. הקודם (7.5.2024) צוטט בפסיקה, לרבות בבית המשפט העליון, ובתי משפט הטילו סנקציות על עורכי דין שעשו שימוש בלתי ראוי ב-AI.
סעיף 2. בשל ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה, ובכלל זה כלים ייעודיים לעורכי דין, ולאור פניות רבות של חברים, מצאה הוועדה צורך לעדכן את גילוי הדעת אחרי שנתיים.
סעיף 3. מטרת גילוי הדעת להצביע על הסיכונים המקצועיים והאתיים בשימוש ב-AI ולקבוע קווים מנחים שישמשו אינדיקציה לעמידה בחובות האתיות.
סעיף 4. אי עמידה בהוראות גילוי הדעת עשויה להוות חזקה לכאורה הניתנת לסתירה להפרת החובות האתיות. עמידה בהן היא אינדיקציה משמעותית לפעולה אתית וסבירה, אך אינה פוטרת מהפעלת שיקול דעת פרטני והוא אינו מחליף את הדין החל.
סעיף 5. גילוי הדעת עוסק בעיקר בבינה מלאכותית גנרטיבית, כלומר כלים היוצרים תוכן חדש כמו טקסט, תמונות, שמע, וידאו וקוד.
סעיף 6. האמור אינו ממצה את הכללים האתיים. כיום AI יכולה רק להתווסף לפעולה אנושית ולא להחליף שיקול דעת אנושי, ובכפוף לבקרות. גילוי הדעת עוסק בהיבטים האתיים בלבד ולא בהשלכות אזרחיות, פליליות או מנהליות.
סעיף 7. בינה מלאכותית גנרטיבית היא תת קטגוריה של AI, מבוססת למידה עמוקה, היוצרת תוצרים חדשים בתגובה לפרומפט או לקלט אחר, על יסוד דפוסים שנלמדו מכמויות גדולות של נתונים.
סעיף 8. מודל שפה גדול (LLM) הוא מודל שאומן על היקף נרחב של נתוני טקסט ומהווה תשתית מרכזית למערכות גנרטיביות מבוססות שפה.
סעיף 9. סוכן בינה מלאכותית הוא מערכת הפועלת במידה מסוימת של אוטונומיה: מתכננת רצפי עבודה, בוחרת כלים ומתקשרת עם מערכות חיצוניות, ללא התערבות אנושית.
סעיף 10. פלטפורמה פתוחה היא כזו שאין לגביה התחייבות או ודאות מספקת שהמידע יישמר בסביבה מבוקרת, לא ישמש לאימון ולא יהיה נגיש מעבר למינימום הנדרש. הסיווג נעשה לפי המערכת החוזית ותצורת השימוש בפועל.
סעיף 11. פלטפורמה סגורה היא כזו שיש לגביה מחויבויות ואמצעים ארגוניים לאבטחה, סודיות ופרטיות, והתחייבויות חוזיות ברורות של הספק. ברירת המחדל היא סיווג כפתוחה, אלא אם הונח בסיס חוזי או אחר לסיווג כסגורה. הסתמכות על תקני הסמכה (ISO/IEC 27001, 42001) עשויה להקל את נטל הסיווג (הערה 7).
סעיף 12. תוצר AI הוא כל פלט שמתקבל מפלטפורמה בעקבות שאילתה, הוראה, פרומפט, העלאת מסמך או קלט אחר, לרבות מסמך משפטי, טיוטת הסכם, סקירת פסיקה, תמונה, שמע, וידאו או קוד.
סעיף 13. מידע מוגבל הוא מידע לא פומבי שחלה לגביו חובה משפטית, מקצועית או אתית להגבילו מפני חשיפה: מידע אישי של לקוח, מידע חסוי או מוגן בחיסיון עורך דין לקוח, ומידע לא פומבי על צדדים שלישיים.
סעיף 14. התממה היא עיבוד מידע להפחתת האפשרות לזהות אדם, והיא אינה בהכרח מוחלטת: ייתכן זיהוי חוזר לפי סוג המידע, הצירוף והמידע הזמין ממקורות אחרים.
סעיף 15. פרק ההגדרות משמש מסגרת תפעולית לגילוי הדעת בלבד ואינו ממצה את ההיבטים הטכנולוגיים, המשפטיים או הרגולטוריים של המונחים.
סעיף 16. השימוש ב-AI ייעשה בכפוף לחמשת עקרונות היסוד שלהלן, המהווים מסגרת מנחה לכלל ההוראות.
סעיף 16.1. אחריות מקצועית והסתמכות אסורה: עורך הדין נושא באחריות אישית וישירה לכל פעולה, ייעוץ, טענה או תוצר שנעשו בעזרת AI, כלפי הלקוח, בית המשפט, הציבור והמקצוע, והשימוש אינו מייתר את שיקול דעתו העצמאי והאנושי.
סעיף 16.2. סודיות, פרטיות ואבטחת מידע: יש להגן על מידע לקוח, מידע חסוי ומידע אישי, ולבחון מראש את מאפייני המערכת, עיבוד המידע, רמת ההגנה ותנאי השימוש.
סעיף 16.3. אמינות, שקיפות והסברתיות: אין להסתמך על תוצר AI בלי להבין את מגבלותיו, לבדוק את מקורותיו ולאמת אותו, תוך הכרת הסיכון להזיות ולתשובות משכנעות אך שגויות.
סעיף 16.4. הוגנות ואי הטיה: יש להיות ער לתוצרים מוטים או מפלים ולבחון אותם באופן ביקורתי לפני הסתמכות.
סעיף 16.5. אחריותיות ופיקוח אנושי: השימוש יהיה אחראי ומבוקר, תחת פיקוח אנושי מקצועי אפקטיבי ומעורבות אנושית בכל שלב רלוונטי, ביתר שאת כשהנמען אינו עורך דין.
סעיף 17. זהירות מונעת וספקנות ביקורתית: במיוחד מול מערכות חדשות או אוטונומיות, אסור להניח בלי לבדוק שמערכת בטוחה, מהימנה או מתאימה, ויש לנהוג בריסון ובהדרגתיות כשיש אי ודאות.
סעיף 18. עקרונות היסוד חלים בכל טיפול במידע לקוח, הסתמכות על תוצרי AI, קבלת החלטות והצגת תוצרים ללקוח, לבית המשפט או לצד שלישי.
סעיף 19. השימוש מחייב הקפדה על כשירות מקצועית, שיקול דעת עצמאי והבנה סבירה של יכולות, מגבלות וסיכוני המערכת הספציפית, בלי שנדרשת מומחיות ב-AI.
סעיף 20. מערכת AI היא מערכת עזר ואינה ישות משפטית. פלט שלה אינו מחליף, אף לא חלקית, את שיקול הדעת העצמאי של עורך הדין, שאחריותו נותרת מלאה.
סעיף 21.1. מרכיב ראשון של כשירות: היכרות עם גילוי הדעת ועם פסיקה מנחה בישראל.
סעיף 21.2. מרכיב שני: היכרות עם המאפיינים הכלליים של מערכות AI, הסיכונים שהן יוצרות ודרכי התמודדות מקובלות.
סעיף 21.3. מרכיב שלישי: היכרות עם המערכת הספציפית, אופן הפעלתה, מגבלותיה, תנאי השימוש והסיכונים הכרוכים בה, לרבות הטיה, הזיות וטעויות.
סעיף 22. אין צורך להבין את ארכיטקטורת המודל או את אימונו. מותר להסתמך באופן סביר על נהלי משרד, התחייבויות הספק, בדיקות מקצועיות, תקני הסמכה והצהרות ספק, ובלבד שההסתמכות נעשית בשיקול דעת.
סעיף 23. הכשירות אינה חובה חד פעמית: יש לעקוב באופן סביר אחר התפתחויות, סיכונים חדשים ושינויים בטכנולוגיה ובתנאי השימוש, והדבר חלק מהחובה לשמור על מקצועיות עדכנית.
סעיף 24. יש לפתח אוריינות AI בסיסית: הבנת מהו תוצר AI, בחינת מהימנותו, אילו סוגי מידע מותר או אסור להזין, ומשמעות תנאי השימוש, מגבלות הסודיות והשימוש החוזר בנתונים.
סעיף 25. בסוכני AI ובמערכות אוטונומיות מתחדדת החובה לפיקוח אנושי אפקטיבי, בשל סיכון להסתמכות יתר, לפעולות בלתי מבוקרות ולפגיעה בשיקול הדעת.
סעיף 26. כל שימוש ב-AI ייעשה כך שהשליטה המקצועית וההכרעות המשפטיות המהותיות נשארות בידי עורך הדין, וכל פעולה בעלת משמעות משפטית או דיונית כפופה לבקרה ואישור אנושיים.
סעיף 27. מערכות AI אינן מתוכננות בהכרח לדיוק עובדתי או משפטי, ולעיתים מפיקות תשובה שנראית משכנעת אך שגויה, חלקית, לא מעודכנת או מומצאת.
סעיף 28. הקושי חריף במערכות כלליות שאינן כלי מחקר משפטי מוסמך, שבהן קיימת תופעת ההזיות: יצירת מידע מומצא, לרבות אסמכתאות שאינן קיימות.
סעיף 29. חובה מקצועית ואתית לאמת כל תוצר AI לפני שמסתמכים עליו, משלבים אותו בעבודה, מעבירים ללקוח או מציגים לבית משפט או לצד שלישי.
סעיף 30. מערכות המאחזרות ממאגרים מוגדרים ומפנות למקורות קונקרטיים עשויות להפחית את הסיכון לשגיאות, אך אינן פוטרות מחובת האימות העצמאית.
סעיף 31. האחריות לתוכן התוצר, לדיוקו ולהתאמתו לנסיבות רובצת על עורך הדין בלבד, והעובדה שנוצר בעזרת AI מחייבת זהירות מוגברת.
סעיף 32.1. חובת האימות היא בדיקה עצמאית ויסודית של כל טענה, אסמכתה, ניתוח, מסקנה או נוסח שמקורם ב-AI.
סעיף 32.2. כשמערכת מפנה לפסק דין, יש לאתר אותו במקור מוסמך, לקרוא אותו ולוודא שהוא קיים ושההקשר מדויק. בפרשנות חוק יש לבחון את נוסח החוק, הפסיקה והמצב המשפטי העדכני.
סעיף 32.3. כשמערכת מציעה ניסוח של כתבי טענות, הסכמים, מכתבים או חוות דעת, יש לבחון את התאמתם לנסיבות, ללקוח, לדין החל ולתכלית המסמך.
סעיף 33. האחריות מלאה גם כשהמערכת מתוארת כמתקדמת או נפוצה. תיאור כזה אינו מעיד על אמינות ואינו פוטר מאימות בכל מקרה, שכן מערכות משתנות ועלולות להפיק תוצאות שונות לאותה שאלה.
סעיף 34. פוטנציאל הנזק גדול במיוחד בפעולות בעלות השלכות מיידיות ובמצבים של צד מוחלש, כגון מסמכים או חוות דעת ללקוח המשפיעים על זכויותיו, גם אם אינם נחשפים לצד שלישי.
סעיף 35. בהליכים משפטיים עורך הדין חב חובת נאמנות ואי הטעיה כלפי בית המשפט ואינו רשאי להגיש מסמך, לטעון טענה או להציג אסמכתה בלי שנבדקו ואומתו על ידו. שימוש בלתי מבוקר עלול להוביל לציטוט פסיקה שאינה קיימת ולהצגת הדין באופן מטעה.
סעיף 36. אי עמידה בחובת האימות עלולה להוביל להשלכות אתיות, משמעתיות ומקצועיות, לרבות ביקורת שיפוטית וסנקציות דיוניות או משמעתיות. השימוש ב-AI יהיה ככלי עזר בלבד.
סעיף 37.1. חובת הסודיות היא מאבני היסוד של יחסי עורך דין לקוח ומעוגנת בדין ובכללי האתיקה. מקור החיסיון בסעיף 48 לפקודת הראיות וחובת השמירה עליו בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין.
סעיף 37.2. שיתוף מידע מוגבל עם ספק AI חיצוני עלול להתפרש כוויתור על הסודיות או החיסיון, או ליצור סיכון ממשי לכך. יש לבחון את הספק, תנאי השימוש, היקף הגישה, השמירה והמחיקה, ובמקום שיש סיכון ליידע את הלקוח ולקבל הסכמה מדעת.
סעיף 37.3. הסיכונים לסודיות, פרטיות וחיסיון אינם מצטמצמים להזנת המידע, אלא כוללים גם עיבודו, שמירתו, שיתופו, שימוש לאימון וחשיפה לאחרים.
סעיף 38.1. המונח מידע מוגבל הוא כהגדרתו בפרק ההגדרות.
סעיף 38.2. אין להזין, לאחסן, לעבד, לגלות או למסור מידע מוגבל באמצעות AI לפני שנבחנו סוג המערכת, עיבוד המידע, רמת ההגנה וההתאמה לחובות. התממה שמסירה רק שם או מספר מזהה אינה מספיקה אם ניתן להסיק מהנותר את זהות הלקוח, עניינו או עצם קיום הייצוג.
סעיף 39.1. שימוש בפלטפורמות AI פתוחות: במקצתן המידע המוזן נשמר, מעובד או משמש למטרות נוספות, לרבות אימון ושיפור המודל, ועלול לדלוף או להשתקף בתוצרים של משתמשים אחרים.
סעיף 39.2. יש להימנע מהזנת מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה או לכל סביבה שאין ודאות שהמידע יישאר בה מוגן. הכלל חל גם על פרטים חלקיים, תיאורי מקרה, ניסוחי דוא״ל ונתונים מסחריים או רפואיים, וגם התממה אינה בהכרח מספקת.
סעיף 39.3. הסיכון בפלטפורמות פתוחות אינו תלוי בדליפה בפועל: די בכך שהמידע נשמר בשרתים חיצוניים, מעובד מחוץ לשליטת עורך הדין או נגיש לספק, לעובדיו, לספקי משנה או למשתמשים אחרים.
סעיף 39.4. האיסור הוא נקודת המוצא וברירת המחדל. סטייה ממנו תישקל, אם בכלל, רק בנסיבות חריגות, לאחר בחינה קפדנית ובהתאם לפרק ז. הסכמת הלקוח אינה מכשירה שימוש במידע של צדדים שלישיים.
סעיף 40.1. שימוש בפלטפורמות סגורות עדיף ככלל, אך אין להסתפק בכינוי סגורה או ארגונית. על עורך הדין להשתכנע, ובמקרים המתאימים בסיוע אנשי מקצוע, שהגרסה, החשבון וההגדרות בפועל עומדים בהתחייבויות הנדרשות.
סעיף 40.2. פלטפורמה סגורה אינה חייבת להיות מערכת פנים משרדית בלבד, וגם שירות ציבורי עשוי לעמוד בתנאיה ביחס לחשבון, גרסה והגדרות מסוימים. השאלה מהותית ולא שיווקית.
סעיף 40.3. גם בפלטפורמה סגורה אין פטור מחובת הזהירות: יש לבחון את הסיכונים הנותרים, לרבות שמירת נתונים, הרשאות, לוגים, הצפנה, רמת אוטומציה וממשקי חיבור.
סעיף 40.4. במערכת חדשה בעלת יכולות חריגות ואוטונומיה שטרם נבחנו יש לנקוט משנה זהירות גם אם היא סגורה. מומלץ שלא לחברה לתשתיות המשרד, לדוא״ל או למערכות ניהול מסמכים לפני בחינה וניסוי ממושך, ובמידת הצורך בסביבה מבודדת.
סעיף 41.1. חובות הסודיות והחיסיון חלות גם על חשיפת מידע בתוך המשרד: יש להבטיח שהמערכת אינה חושפת מידע לעובדים, צוותים או עורכי דין שמופרדים בחומה סינית.
סעיף 41.2. יש לוודא בקרות גישה, הפרדת הרשאות, ניטור ומניעת שימוש משני במידע בין עניינים ולקוחות, ולהעדיף אמצעים טכנולוגיים על פני נהלים והנחיות בלבד.
סעיף 41.3. משרד המאמן מודל פרטי חייב לוודא שאינו מתאמן על תיקים שחלה בהם חומה סינית, וההפרדות הקיימות במערכות המשרד חייבות להישמר גם בחיבור לכלי AI.
סעיף 41.4. מול ספק חיצוני יש להבטיח התחייבויות חוזיות ברורות שהמידע ופירות האימון, התוצרים והמטא דאטה לא יועמדו ללקוחות אחרים של הספק, ולהסדיר את חלוקת האחריות בין מחזיק לבעל שליטה במידע.
סעיף 42.1. עצם השימוש בכלי טכנולוגי אינו מחייב גילוי בכל מקרה, בפרט בשימוש שגרתי או משני שאינו חושף מידע מוגבל בפלטפורמה פתוחה. יש לבחון אם לקוח סביר היה מצפה לדעת על השימוש.
סעיף 42.2. שקיפות נדרשת ככלל כשהשימוש נוגע מהותית לדרך השגת מטרות הייצוג, כשמוזן מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה (גם לאחר התממה שאינה שוללת זיהוי), כשהשימוש משפיע מהותית על קבלת החלטות, כשהלקוח ביקש מידע או הנחה בנושא, או כשהשימוש רלוונטי לשכר הטרחה או להוצאות.
סעיף 42.3. גם בלי חובת גילוי כללית יש לפעול ביושר, בהגינות ובשקיפות מספקת, ולוודא שאין מצג מטעה לגבי אופן מתן השירות, היקף האחריות או החיוב.
סעיף 43.1. הזנת מידע מוגבל של הלקוח לפלטפורמה פתוחה, לרבות לאחר התממה שאינה שוללת זיהוי, מחייבת הסכמה מדעת של הלקוח מראש, ועורך הדין יסביר גם את הסיכון לחיסיון. ההסכמה אינה מתירה שימוש במידע של צדדים שלישיים.
סעיף 43.1 (הערה 45). לפי ההערה, שימוש בפלטפורמות סגורות אינו מחייב קטגורית הסכמת לקוח, בדומה לשירותי ענן משרדיים, בכפוף לאבטחה נאותה. אם יש בסיס להניח שהלקוח יתנגד, יש לברר עמו מראש.
סעיף 43.2. ההסכמה תהיה מדעת, מפורשת, קונקרטית ומבוססת על גילוי הולם, בשפה ברורה: איזו מערכת, איזה מידע, מהי המטרה, מהם הסיכונים (עיבוד בידי צדדים שלישיים, שרתים חיצוניים, אימון, קושי במחיקה) ואילו חלופות קיימות.
סעיף 43.3. הוראה כללית בהסכם שכר טרחה או בייפוי כוח שלפיה עורך הדין רשאי להשתמש ב-AI אינה מספקת ככלל. הסכמה בכתב צריכה להיות ברורה, מובחנת ומותאמת לסוג השימוש והמידע.
סעיף 44.1. יועץ משפטי פנימי יפעל בהתאם לדין ולמדיניות התאגיד. בהעדר מדיניות, ובשקילת מידע מוגבל במערכת פתוחה, ישקול אישור הנהלה ויערב את קצין אבטחת המידע, קצין הגנת הפרטיות ומחלקת הציות.
סעיף 44.2. כשהלקוח תאגיד או גוף מוסדי, הסכמת גורם בתאגיד או מדיניותו אינה גורעת מחובת עורך הדין להפעיל שיקול דעת מקצועי עצמאי ולבחון את הסיכונים האתיים.
סעיף 45.1. השימוש ב-AI מעורר גם אחריות ניהולית ופיקוחית של הנהלת המשרד, ונדרשת מדיניות משרדית ברורה כשהמערכות משולבות בתהליכי עבודה או מחוברות למאגרי מידע.
סעיף 45.2. גודל המשרד, תחומי עיסוקו והיקף המידע משפיעים על אופן ההטמעה והפיקוח, אך לא על עצם החובה לעמוד ברף המינימלי.
סעיף 45.3. הנהלת המשרד וכל עורך דין מפקח נדרשים לנקוט אמצעים סבירים להבטיח שהשימוש תואם את חובות האתיקה, הסודיות, החיסיון והפרטיות. אחריות עורך דין החורג מהנהלים אינה מופחתת בשל הסתמכות על טכנולוגיה או על העדר פיקוח.
סעיף 46.1. משרד נדרש לקבוע נהלים פנימיים סבירים וברורים: אילו מערכות וחשבונות מותרים, לאילו משימות, איזה מידע אסור להזנה, מתי נדרש אישור בכיר, איך מאמתים תוצרים, טיפול בבקשות עיון, תיקון ומחיקה, תיעוד שימושים מהותיים, ותנאים לכלים אוטונומיים.
סעיף 46.2. יש להבטיח הכשרה מתאימה לעורכי דין, מתמחים, עובדים משפטיים ועובדי מנהלה, לרבות מגבלות המערכת, סיכוני סודיות, חובת אימות וכללים לגבי מידע מוגבל.
סעיף 47.1. כשהספק חיצוני, יש לוודא במידה סבירה שהוא מחויב להגן על מידע הלקוח: לא לשתף עם צדדים שלישיים, לא לאמן על המידע ללא הסכמה, לא לכלול אותו במאגרים חיצוניים, ולקיים אבטחה, בקרת גישה, מחיקה ושמירה סבירות.
סעיף 47.2. נכון להסתייע באנשי מקצוע כמו מומחי אבטחת מידע ופרטיות. שיווק מערכת למגזר המשפטי אינו פוטר מבחינה מעמיקה של התאמתה.
סעיף 48. החובה לפקח היא מתמשכת: יש לעקוב אחר שינויים בתנאי השימוש, בהיקף החיבור למערכות המשרד ובסיכונים חדשים, ולשקול בחינה תקופתית של הנהלים ואימות מחדש של סיווג המערכת.
סעיף 49. האחריות לנהלים, לפיקוח ולהכשרה מוטלת על עורכי הדין המנהלים, המפקחים והמשתמשים, והשימוש במסגרת משרדית אינו מפחית מאחריות עורך הדין אלא מחייב לעיתים משמעת ארגונית גבוהה יותר.
סעיף 50. מערכות AI כוללות גם רכיבי סוכן הפועלים ברמת אוטונומיה גבוהה, וככל שהאוטונומיה עולה כך עולים הסיכונים האתיים, המקצועיים והדיוניים.
סעיף 51. מערכות אוטונומיות מוסיפות סיכון לפעולה שאינה שקופה דיה או שלא נבחנה בזמן אמת, ולהסתמכות יתר ושחיקת שיקול הדעת.
סעיף 52. הכלל: אין לאפשר לסוכן AI לקבל במקום עורך הדין החלטות מהותיות בייצוג, למסור ייעוץ משפטי עצמאי, לייצג מול לקוח, בית משפט או צד שלישי, להגיש כתבי בי דין, למסור מסמכים מחייבים או לקדם מהלך משפטי בלי פיקוח ואישור אנושיים. מותר לבצע פעולות טכניות, תחומות, מתועדות וברות ביטול מכוח החלטה אנושית קודמת ובפיקוח.
סעיף 53. יש לבחון את רמת האוטונומיה, היקף הגישה למידע, היכולת להתחבר לכלים ולבצע פעולות חיצוניות, ומנגנוני בקרה והרשאה. בחיבור למערכות המשרד נדרשים בקרת גישה, הרשאות, תיחום פעולות, לוגים וכפתור עצירה מיידי.
סעיף 54. רכיב אוטונומי אינו אוסר בהכרח את השימוש, אך מחייב זהירות מוגברת. הפיקוח יכול להיות גם באמצעות מדיניות מראש, הרשאות, התראות ותיעוד, ולא רק אישור כל פעולה. השימוש מותר רק במידה שבה נשמרת שליטה מקצועית, ואחריות עורך הדין אינה פוחתת.
סעיף 55. התחום מתפתח במהירות, והוועדה מפנה תשומת לב למגמות שעשויות לחייב בעתיד בחינה נוספת, החמרה או הרחבה של ההסדרה האתית.
סעיף 56. סוכני AI ואוטונומיה: ייתכן שיידרש בעתיד להבחין בין סוגי פעולות, למשל משימות טכניות כמו מעבר ראשוני על מסמכים בבדיקת נאותות, ופעולות משפטיות מהותיות שיחייבו פיקוח הדוק יותר או איסור על ביצוע אוטונומי מלא.
סעיף 57. אוריינות AI, הכשרה ומדיניות משרדית: עשויות להתעורר שאלות נוספות לגבי רמת הידע וההכשרה הנדרשת ממשרדים ומחלקות משפטיות.
סעיף 58. אותנטיות, הונאות ו-deepfakes: עלולים להתעורר אתגרים באימות זהות ומסמכים ובזיהוי מניפולציות, בהליכים משפטיים ובעבודת ייעוץ.
סעיף 59. השפעות רוחב על המקצוע: הכשרת עורכי דין, חלוקת העבודה בין בכירים לזוטרים, מיומנויות ליבה ועצמאות המקצוע מול ספקי טכנולוגיה. הנושאים מוצפים כבר עתה אף שאינם מחייבים הסדרה מיידית.
סעיף 60. הוועדה רואה חשיבות במעקב אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות, הרגולטוריות והמקצועיות, ובבחינה תקופתית של הצורך לעדכן, להרחיב או לחדד את גילוי הדעת לפי דפוסי השימוש בפועל.
סעיף 61. גילוי הדעת אינו גורע מהנחיות הרשות להגנת הפרטיות, מחוק הגנת הפרטיות ותקנותיו או מכל חובה אחרת החלה על עורך הדין, והוא מסגרת אתית משלימה. אי עמידה בהוראותיו עשויה להוות חזקה לכאורה שעורך הדין לא עמד בחובותיו האתיות, ועמידה בהן היא אינדיקציה משמעותית לפעולה אתית וסבירה.
סעיף 62. שימוש אחראי ומקצועי ב-AI מחייב הבנה מספקת של יכולות הכלים, מגבלותיהם והשלכותיהם האתיות והמקצועיות.
סעיף 63. עורכי דין אינם נדרשים להיות מומחי AI, אך עליהם לפתח הבנה סבירה של הטכנולוגיה, לעקוב אחר התפתחויות ולהישאר מעודכנים.
סעיף 64. הוועדה מפנה תשומת לב להשלכות נוספות שאינן בסמכותה ושבהן אינה מביעה עמדה: נזיקיות, ראייתיות, מנהליות, חוזיות, קנייניות (בעיקר קניין רוחני) ופליליות.
סעיף 65. ועדת האתיקה הארצית, יחד עם ועדת הבינה המלאכותית בעולם המשפט של הלשכה, תמשיכנה לעקוב ולעדכן, ועורכי דין מוזמנים לפנות אליהן בשאלות ודילמות אתיות.
סעיף 66. השימוש ב-AI הוא הזדמנות טכנולוגית משמעותית, אך מחייב שמירה על אחריות מקצועית וציבורית, כך שיתרום לשירות משפטי, לעשיית צדק ולאמון הציבור.
התמצית נכתבה בידי המשרד ואינה תחליף לקריאת גילוי הדעת במקור. אין באמור ייעוץ משפטי.
ייעוץ וחוות דעת נדל״ן · ייעוץ וחוות דעת AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · לתיאום פגישת ייעוץ
כל שינוי בקוד נבדק בשער פיתוח מאובטח לפי עקרונות OWASP Top 10, ISO/IEC 27001:2022 (A.8.28) ו-NIST SSDF. בדיקה אחרונה: 2.11.2026. פירוט הבקרות