הזיות AI בכתבי טענות: מה קבע בית המשפט העליון בבג״ץ 38379-12-24, אילו סנקציות הוטלו על עורכי דין בארה״ב, ופרוטוקול אימות בחמישה שלבים לפני כל הגשה.
הזיות AI בכתבי טענות הפסיקו להיות תאוריה. נכון למאי 2026, מאגר Charlotin הבינלאומי מונה 1,493 מקרים מתועדים, חמישה חדשים בכל יום. בית המשפט העליון הישראלי כבר נדרש לסוגיה פעמיים בשבוע אחד בפברואר 2025, ולשכת עורכי הדין הוציאה גילוי דעת רשמי. הפגיעה במי שלא מאמת ידנית, אישית, כלכלית, מקצועית. שלוש דקות עבודה לכל אסמכתא = ההפרש בין המשך קריירה לסיומה.
דמיאן שרלוטן (Damien Charlotin), חוקר ב-HEC Paris, החל לתעד באמצע 2024 כל מקרה בעולם שבו בית משפט זיהה אסמכתאות שיוצרו על ידי AI ושאינן קיימות.
המאגר נגיש פומבית: damiencharlotin.com/hallucinations.
סך מקרים מתועדים: 1,493
קצב נוכחי: 5 מקרים חדשים בכל יום
תפוצה: ארה״ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ברזיל, הולנד, איטליה, ספרד, דרום אפריקה, ישראל
המאגר מתעד רק מקרים שבית משפט זיהה במפורש, לא את אלה שעברו תחת הרדאר. שרלוטן עצמו כותב במפורש: "היקף המקרים האמיתי גדול בהרבה, ואני חושב משמעותית גדול יותר."
פסק דין מכונן של בית המשפט העליון מיום 23 בפברואר 2025. השופטת גילה כנפי-שטייניץ, אליה הצטרפו השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון.
עורכת הדין סוהיר זידאן הגישה עתירה לבג״ץ בעניין הסכם גירושין שאושר בבית הדין השרעי, וסמכה את טענותיה על 36 הפניות לפסקי דין. חמש מהן הפנו לפסקי דין שאינם קיימים, ורבות מהאחרות לא תמכו בטענה שלשמה הובאו.
"פלט 'ההזיה' שקיבלה [עורכת הדין] נחזה בעיניה כה אמין, עד כי לא טרחה לבדוק את אמיתות תוכנו" (השופטת גילה כנפי-שטייניץ).
השופטת קבעה במפורש כי עורך דין שמגיש כתב טענות בדוי "מועל בחובותיו כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג, כלפי בית המשפט, כלפי הצד שכנגד, וכלפי מקצוע עריכת הדין".
בית המשפט בחר שלא להעניש את עורכת הדין במקרה הספציפי (כי היה המקרה הראשון בעליון) אבל קבע שפסק הדין מהווה אזהרה לעתיד.
הסנקציות האפשריות שבית המשפט הגדיר במפורש:
סילוק התביעה על הסף
הוצאות אישיות על עורך הדין (לא על הלקוח), למניעת "תשלום כפל"
הליכים משמעתיים בלשכת עורכי הדין לפי סעיף 61 לחוק הלשכה
חמישה ימים לאחר מכן, ב-28.2.2025, דחו השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון על הסף, מחמת חוסר ניקיון כפיים, עתירה של עמותה (בג״ץ 23602-01-25) שכללה הפניות לפסקי דין שאינם קיימים וציטוטים שלא היו ולא נבראו. העותרת חויבה בהוצאות בסך 7,000 ש״ח, ובית המשפט הוסיף שמעתה ואילך יוחזקו העוסקים במלאכה כ"מותרים ועומדים".
שני מקרים נוספים תועדו בערכאות הראשונות:
ת״א (שלום נוף הגליל) 6701-04-22 אדר בעמקים נכסים נ' קפלן (13.8.2024)
רער״צ (שלום י-ם) 46608-07-24 חמדאן נ' המוסד לביטוח לאומי (10.12.2024)
עוד לפני שהסוגיה הגיעה לעליון, ב-7.5.2024, פרסמה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין גילוי דעת המפרט את חובות עורך הדין בשימוש בכלי AI. ובבג״ץ 38379-12-24 מנה בית המשפט העליון במפורש הליכים משמעתיים בין הסנקציות האפשריות. הסיכון אינו אזהרה תאורטית.
בית המשפט הפדרלי לערעורים במעגל השישי, 13 במרץ 2026. שני עורכי דין הגישו ערעורים שכללו מעל 24 ציטוטים לפסיקה שאינה קיימת או שאינה תומכת בטענות.
הסנקציות:
$15,000 קנס עונשי אישי לכל אחד מהם
החזר מלא של שכ״ט הצד שכנגד
עלויות כפולות
נקודה חשובה: בית המשפט במפורש לא ייחס את הציטוטים המומצאים לשימוש ב-AI. המסר הרחב יותר, חובת קריאה ואימות אישי, ללא קשר למקור.
ציטוט: "כל עורך דין סביר אמור לדעת שתיק חסר עילה כשהסמכות היחידה שעליה הוא יכול להסתמך היא פרי דמיון."
פרטי הציטוט המלא: Whiting v. City of Athens, Nos. 24-5918/5919, 25-5424 (6th Cir. 2026).
בית המשפט המחוזי הפדרלי בצפון אלבמה, יולי 2025.
השופטת Anna Manasco הטילה סנקציות על שלושה שותפים בכירים ממשרד Butler Snow, בעקבות הסתמכות על פלט לא מאומת של ChatGPT שהכניס חמישה ציטוטים מומצאים לשני מסמכים בתיק נגד מערכת בתי הסוהר של מדינת אלבמה.
הסנקציות שהוטלו:
נזיפה פומבית רשמית
פסילה מהמשך הייצוג בתיק
הפנייה לכל לשכות עורכי הדין שבהן הם רשומים
חובת גילוי הצו לכל לקוח, יריב ושופט במשך תקופה מוגדרת
הערה משמעותית: המשרד עצמו שוחרר ללא סנקציה, והאחריות הצטמצמה לרמת השותף הספציפי. החובה לאמת נשארת אישית.
בית המשפט הפדרלי במחוז המזרחי של צפון קרוליינה, מרץ 2026.
בתביעה של קולונל בדימוס מחיל האוויר נגד מדיניות שהגבילה את זמינות תרופות ההרזיה מסוג GLP-1 למבוטחי TRICARE for Life, הגיש התובע הפדרלי שייצג את הממשלה, בעל ותק של כשלושה עשורים, כתב טענות ובו ציטוטים מומצאים והצגה שגויה של הלכות.
בדיון הציג השופט המגיסטרט Robert T. Numbers II מצגת שפירטה את הציטוטים והאזכורים השגויים. התובע הסביר שפנה לכלי AI לאחר שמחק בטעות טיוטה קודמת, וטען שהטעויות לא היו מכוונות. השופט הביע ספק בכך, בציינו שהחלקים הבדויים נראו מותאמים דווקא לתמיכה בעמדת הממשלה.
התובע הודיע על התפטרותו, ולמחרת הודיעה מחלקת המשפטים על סיום העסקתו.
חוקרים מ-Stanford RegLab ו-Yale פרסמו preprint תחת הכותרת Hallucination-Free? Assessing the Reliability of Leading AI Legal Research Tools. המחקר עבר peer review ופורסם באפריל 2025 ב-Journal of Empirical Legal Studies של הוצאת Wiley.
המתודולוגיה: 202 שאילתות משפטיות, ניקוד ידני על ידי מומחים, שלוש פלטפורמות.
הממצאים, שיעורי הזיה:
Lexis+ AI: 17%
Westlaw AI-Assisted Research: 33%
GPT-4 (ללא RAG): 43%
שתי תובנות שאסור להחמיץ: ראשית, גם פלטפורמות RAG מבוססות קורפוס משפטי סגור אינן חסינות. LexisNexis שיווקה את עצמה כמציעה "100% hallucination-free linked legal citations", והמחקר טפח על פניה.
שנית, התשובות הארוכות יותר של Westlaw (350 מילים בממוצע מול 219 ב-Lexis) מסבירות חלק מההפרש, ככל שהתשובה ארוכה יותר, יש יותר טענות שניתן לסתור.
המסקנה האופרטיבית: כלים מקצועיים מצמצמים את הסיכון אבל לא מבטלים אותו. אחד מכל שש שאילתות ב-Lexis+ AI עדיין מייצר תוכן הזיה. אחת מכל שלוש ב-Westlaw.
הסוגיה כאן אינה טכנית, היא דוקטרינלית. עורך דין שמשתמש בכלי AI אינו "צרכן של פלט" שיכול להאשים את המודל. הוא נושא בחובה אישית, לא ניתנת להאצלה (non-delegable duty), לוודא כל אסמכתא, כל ציטוט, כל הלכה. זוהי חובה משולשת:
כלפי הלקוח, חובת נאמנות ומקצועיות (כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין, אתיקה מקצועית)
כלפי בית המשפט: חובת גילוי נאות וכבוד ההליך המשפטי (כלל 34, איסור הטעיה)
כלפי המקצוע: שמירה על תקינות מקצועית והגנת המעמד (סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין)
בארה״ב המסגרת מקבילה: ABA Model Rule 3.3 (Candor Toward Court), Rule 1.1 Comment 8 (Technology Competence), Rule 5.3 (Supervision of Nonlawyer Assistants).
ההיגיון העומד מאחורי הדוקטרינה: יחסי האמון בין עורך דין ללקוח, בין עורך דין לבית המשפט, ובין עורך דין למקצוע, לא ניתנים להעברה לאלגוריתם. המודל אינו עורך דין, אינו כפוף לאתיקה מקצועית, אינו נושא באחריות אזרחית או פלילית. החובה נותרת אצל עורך הדין בלבד.
חמשת השלבים שמעניקים הגנה משפטית מלאה, לפני כל הגשה לבית המשפט, לבית דין, לרשות מנהלית או למוסד כוח שיפוטי:
במשרדים גדולים, מדיניות AI כתובה היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק. מה כן עובד:
טופס אימות אסמכתאות לפני הגשה (חתימה של עורך הדין המנהל)
תיעוד שימוש ב-AI בכל מסמך (נספח פנימי, לא חיצוני)
ביקורת אקראית של 10% מהתיקים בכל רבעון
הדרכה רבעונית חובה (לא חד פעמית)
שלושה כיוונים שמסתמנים בבירור:
צווי גילוי חובה: מאות בתי משפט בארה״ב כבר אימצו צווים הדורשים גילוי שימוש ב-AI בכתבי טענות. בישראל זה ככל הנראה רק עניין של זמן, וכדאי שעורכי הדין יקדימו את הרגולציה.
ביטוח אחריות מקצועית: חברות הביטוח האמריקאיות החלו לדרוש הוכחת מדיניות AI כתובה ויומני הדרכה. AIM (Attorneys Insurance Mutual) באלבמה כבר אימצה את ABA Formal Opinion 512 כ-baseline. בישראל, לא יאחר.
כללי אתיקה מקצועיים: גילוי הדעת של ועדת האתיקה הישראלית הוא רק תחילתו של תהליך. צפוי תיקון לכללי האתיקה המקצועית, חובת הצהרת AI, חובת אימות מתועד, וחובת הדרכה רציפה.
התמונה ברורה: הזיות AI בכתבי טענות הן תופעה מתפתחת, מתועדת, ומחויבת בסנקציות, בארה״ב, באלבמה, בטנסי, בצפון קרוליינה, ובישראל. בית המשפט העליון הישראלי כבר אמר את שלו פעמיים. לשכת עורכי הדין הוציאה גילוי דעת.
מודלי שפה כלליים (ChatGPT, Claude, Gemini) לא אומנו לאמת פסיקה. הם מודלים סטטיסטיים שמשלימים את הטוקן הבא הסביר ביותר. הכלים המקצועיים (Westlaw AI, Lexis+ AI, נבו AI) מצמצמים את הסיכון אבל לא פותרים אותו, 17%-33% הזיה זה לא "כמעט מושלם", זה סיכון מקצועי בלתי-נסבל בלי אימות נוסף.
שלוש דקות אימות במאגר מקצועי לפני הגשה, זה ההפרש בין קריירה ממשיכה לקריירה נגמרת. אין כאן deep work או מתודולוגיה מורכבת. רק חובה מקצועית בסיסית, לא ניתנת להאצלה, שלא נעלמה ולא תיעלם כשטכנולוגיה חדשה נכנסת לתמונה.
מי שמסתמך היום על AI גנרי לחקיקה ופסיקה, מהמר על הכל. ומי שמסתמך על Westlaw AI או Lexis+ AI בלי אימות, מהמר בשלוש מתוך עשר השאילתות.
פסקי הדין שבמאמר נשענים על הרשומות המאומתות במאגר הפסיקה של האתר, ושם מופיעים המקורות לכל אחד מהם.
פסיקה ישראלית
בג״ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים (23.2.2025), השופטת גילה כנפי-שטייניץ
ת״א (שלום נוף הגליל) 6701-04-22 אדר בעמקים נכסים נ' קפלן (13.8.2024)
רער״צ (שלום י-ם) 46608-07-24 חמדאן נ' המוסד לביטוח לאומי (10.12.2024)
בג״ץ 23602-01-25 העמותה לקידום זכויות הכלבים נ' שר החקלאות (28.2.2025)
פסיקה אמריקאית
Whiting v. City of Athens, Nos. 24-5918/5919, 25-5424 (6th Cir., 13.3.2026)
Johnson v. Dunn, 792 F. Supp. 3d 1241 (N.D. Ala., 23.7.2025), השופטת Anna Manasco
Fivehouse v. Department of Defense, E.D.N.C., 3.2026, השופט המגיסטרט Robert T. Numbers II
מחקר אקדמי
Magesh, Surani, Dahl, Suzgun, Manning, Ho. Hallucination-Free? Assessing the Reliability of Leading AI Legal Research Tools. Journal of Empirical Legal Studies (Wiley), April 23, 2025
מאגרים ומקורות מתעדכנים
AI Hallucination Cases Database, Damien Charlotin, HEC Paris: damiencharlotin.com/hallucinations
גילוי דעת ועדת האתיקה הארצית, לשכת עורכי הדין בישראל, 7.5.2024 (עודכן בספטמבר 2026, את/60/24)
נושא: בינה מלאכותית וממשל סיכונים
השירות בתחום: ייעוץ וחוות דעת שנייה בנושא AI
ייעוץ וחוות דעת נדל״ן · ייעוץ וחוות דעת AI · ייעוץ משפטי · גישור ויישוב סכסוכים · מאמרים · שאלות ותשובות · מבדק מוכנות · לתיאום פגישת ייעוץ
כל שינוי בקוד נבדק בשער פיתוח מאובטח לפי עקרונות OWASP Top 10, ISO/IEC 27001:2022 (A.8.28) ו-NIST SSDF. בדיקה אחרונה: 2.11.2026. פירוט הבקרות